כאשר מבוגרים עצמאיים בוחרים להתגורר במסגרת דיור מוגן, הם לא רק מרחיבים את מגוון הפעילויות התרבותיות והחברתיות שלהם, אלא גם את סוגי הפעילות הפיזית הנגישים לאנשים בגילם.
קיימים שיקולים רבים שמשפיעים על ההחלטה לעזוב את הבית והסביבה המוכרת ולעבור לגור במסגרת דיור מוגן. שיקולים אלה כוללים גורמים שקשורים לתחושת הביטחון, לתחושת הבדידות, לרצון למצות את החיים ולהמשיך בחיים פעילים ומשמעותיים גם לאחר הפרישה מהעבודה ועוד.
בכל מקרה, כאשר מבוגרים עצמאיים בוחרים להתגורר במסגרת דיור מוגן באזור השרון, תל אביב, חיפה, ירושלים או כל מקום אחר בארץ, הם לא רק מרחיבים את מגוון הפעילויות התרבותיות והחברתיות שלהם, אלא גם את סוגי הפעילות הפיזית הנגישים לאנשים בגילם.
בבית אחוזת בית, לדוגמה, הדיירים יכולים ליהנות מהתעמלות במים, משחייה ומחוגי התעמלות שונים. זאת, גם עקב ההכרה בחשיבותה של הפעילות הפיזית לאנשים בגיל הזהב.
למה מבוגרים נוטים ליפול?
עם הגיל, מסת השריר הולכת ונחלשת, מה שגורם לנפילות רבות בקרב אנשים מבוגרים. הנפילות הן הגורם המוביל לאשפוז אנשים מבוגרים עקב פציעה, והגורם העיקרי לשברים באגן ולפגיעות ראש קטלניות.
מדינות רבות ברחבי העולם מנסות לטכס עצה יחדיו על מנת לטפל בבעיה בריאותית רצינית זו, שלא פעם נוטים להתעלם ממנה. המטרה היא להעלות את המודעות ולמנוע נפילות בקרב האוכלוסייה המבוגרת יותר. בשנת 2012 השתתפו 43 מדינות, ונציגים של יותר משבעים ארגונים לאומיים, ב”יום המודעות למניעת נפילות”.
על פי המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית, אחד מתוך שלושה אנשים בגיל 65 ומעלה, נופלים בכל שנה. נפילות אלה יכולות להיות קלות או חמורות, אבל עדיין כמחצית מהאנשים שנפלו לא מדווחים על כך לרופא שלהם.
גורמי סיכון
כשהנפילה מתרחשת, רוב האנשים מניחים שהגורם לכך הוא סביבה ביתית לא בטוחה. אבל, האמת היא שקיימים גורמי סיכון נוספים שצריך לקחת בחשבון:
- נטילת תרופות – תרופות הרגעה, נוגדי דיכאון ותרופות אנטי פסיכוטיות יכולות לתרום לנפילה עקב הפחתת הערנות הנפשית והאיזון הגופני ובגלל הירידה בלחץ הדם כשקמים לעמידה. נטילה של מספר תרופות שונות מגדילה את הסיכון ליפול. כדי להקטין סיכון זה יש לסקור את כל התרופות שנוטלים יחד עם רופא המשפחה ולזהות את התרופות שעלולות לגרום לתופעת לוואי זו.
- כושר פיזי ושיווי משקל לקויים – ללא פעילות גופנית סדירה קל לאבד את מסת השרירים והגמישות. חולשה זו גורמת להחמרה של תוצאת הנפילה. בעוד שמצבים רפואיים מסוימים יכולים להקשות על ההתעמלות, מבוגר שכבר נפל בעבר, גם אם לא נפצע, יכול לפתח חשש מנפילה ומפעילות גופנית בכלל. במצב זה חשוב מאוד להתייעץ עם הרופא.
- ליקויי ראיה – מחלות ראייה שקשורות לגיל, כמו קטרקט וגלאוקומה, משנות את תפיסת העומק, חדות הראייה ושדה הראייה של אדם מבוגר יותר. בנוסף, אנשים מבוגרים מתקשים לזהות רמזים חזותיים של סכנה ולכן לא מגיבים בזמן. למרות שמחלות אלה הן לפעמים בלתי נמנעות, מומלץ לעבור בדיקות עיניים כדי להפחית את הסיכון ליפול.
- סכנות בית – תאורה לא מספקת, שטיחים רופפים, רהיטים לא יציבים – כל אלה מגבירים את הסיכוי ליפול. לכן, חשוב לשפר את הבטיחות בסביבת הבית, ואף להוסיף מעקים ועזרי בטיחות, בעיקר בחדר האמבטיה.
- מצבים כרוניים – בעיות בריאות כמו מחלות לב או פרקינסון מגדילות באופן משמעותי את הסיכון של אדם מבוגר ליפול. הבנת תהליך המחלה ומעקב אחר התכנית הטיפולית, יסייעו לזהות את הדגלים האדומים ויפחיתו את הסיכוי של אנשים שסובלים ממחלות כרוניות, ליפול.
