בראשית היו בתי אבות… עד לפני כשלושים שנה לא היו בנמצא בתי דיור מוגן. קשישים בישראל יכלו להישאר לגור בביתם, או לעבור לבית אבות – אלה היו האפשרויות היחידות שהיו פתוחות בפניהם. בתי האבות היו מיועדים גם לקשישים עצמאיים וגם לקשישים תשושים או סיעודיים.
מציאות חדשה דיור מוגן מסוג אחר
מציאות זו הביאה לצורך גובר והולך במציאת פתרונות לאנשים מבוגרים לאחר פרישה, שילדיהם בגרו והקימו משפחות משל עצמם וכעת הם נותרו לבדם בבית הריק. מדובר באנשים עצמאיים, חיוניים, שרוצים להמשיך באורח חיים פעיל ומשמעותי. עבור אלה נוצר הדיור המוגן.
דיור מוגן מציע לדייריו דירות ברמה גבוהה, שירותים רפואיים, מגורים במסגרת מוגנת ושירותי ניקיון. כל אלה בצד פעילות תרבותית וחברתית מגוונת, ומתקנים כמו: חדר כושר, בריכת שחייה, אולם הרצאות וקולנוע, ספרייה, חדר אוכל והזדמנות ליצירת קשרים חברתיים חדשים.
לאור מציאות זו, והעלייה בביקוש לדיור מוגן, הלכו והתרבו בעשורים האחרונים בתי הדיור המוגן בישראל, בהם בוחרים להתגורר אלפי קשישים עצמאיים ומבוססים כלכלית, שיכולים לממן מגורים אלה.
תמיכה אישית בכל מצב
מובן מאליו שדיירים מבוגרים בדיור מוגן ממשיכים להזדקן, וכשחלה הרעה במצבם אין צורך לפנותם לבית אבות לתשושים או לסיעודיים, אלא מוצע להם טיפול מתאים במקום. דיור מוגן תומך יכול לכלול מחלקה שמיועדת במיוחד לקשישים במצבים אלה, לפעמים אף ברישיון משרד הבריאות, בעוד דיור מוגן תומך אחר יכלול מחלקת החלמה שבה יכול הקשיש להחלים לאחר ניתוח, למשל. בדיור המוגן אחוזת בית, הדיירים הזקוקים לטיפול זוכים לקבלו באגף סיעודי חדש ומתקדם בניהולו של פרופ’ אברהם אדונסקי, מנהל המערך הגריאטרי בבית החולים תל השומר.
בית אבות סיעודי, לעומת זאת, מיועד לאותם אנשים מבוגרים שאינם יכולים לתפקד באופן עצמאי בחיי היומיום שלהם. קשישים אלה מאושפזים בדרך כלל במחלקות סיעודיות בבתי אבות או בדיור מוגן. בדרך כלל, כשבדיור מוגן קיימת מחלקה סיעודית, לא קיים קשר בין מחלקה זו לבין שאר דיירי הבית.
במקרה שבו הקשיש נמצא במצב סיעודי מורכב, כלומר, כאשר הוא נזקק להתערבות רפואית קבועה, הוא יאושפז רק בבתי חולים גריאטריים שיוכלו לתת לו את הטיפול המתאים למצבו.