לימודי סיעוד מבטיחים קריירה מעניינת למי שאוהב לסייע לאחרים, ולמי שמתעניין בנושאים שקשורים לפיזיולוגיה של האדם ולתהליכים פסיכולוגיים ומנטאליים שונים שעוברים עליו.
הנה לדוגמה מחקר מעניין שעוסק בירידה בכושר האדם לפרש רגשות של אחרים לפי הבעות פנים, עם העלייה בגיל. מידע שכזה יכול לסייע להבנה של המטפל סיעודי בבית אבות סיעודי כאשר הוא בא במגע עם מבוגרים שתופעה זו היא מנת חלקם.
ירידה בכושר לקרוא רגשות
המחקר מלמד כי אנשים מבוגרים לא כל כך טובים בקריאת רגשות מתוך הבעות פנים, אבל הם משתמשים בניסיון החיים שלהם כדי לפענח את מצב רוחם של אחרים. אנשים צעירים טובים יותר מאנשים מבוגרים בקריאה של רגשות של בני ובנות זוגם מתוך הבעות הפנים.
שני תהליכים מאפיינים את פענוח הרגשות:
- אנשים מבוגרים שומרים על היכולת לשפוט נכונה רגשות של אחרים, תוך שימוש בידע נרכש, ולאו דווקא תוך שימוש ברמזים חושיים.
- כששופטים את הרגשות של אחרים בחיים האמיתיים, אנשים לא מסתמכים באופן בלעדי על ההבעות הרגשיות והם משתמשים במידע נוסף, שמבוסס על ידע שצברו על מצב נתון ואדם מסוים.
כדי לחקור כיצד שני תהליכים אלה משתנים עם הגיל, גייסו החוקרים 100 זוגות, כשחלקם בגילאים 30-20 וחלקם בני 80-69.
במעבדה, הציגו החוקרים בפני הנחקרים פרצופים שונים וביקשו מהם לזהות רגשות מסוימים. המחקר החל בעצם בשכפול מחקר שנערך בעבר והראה שאנשים מבוגרים גרועים, בדרך כלל, יותר מצעירים, בפרשנות הרגשות שמביעות הבעות הפנים.
לאחר מכן הוציאו החוקרים את הנחקרים אל מחוץ למעבדה, וביקשו מהם לתעד את הרגשות שלהם עצמם ואת הרגשות של בני או בנות הזוג שלהם – שש פעמים ביום במשך שבועיים באמצעות טלפון סלולרי.
כאשר בן הזוג של המשתתף היה בקרבת מקום, המשתתף יכול היה להשתמש בהבעות הפנים של בן הזוג כאינדיקציה לרגשות שלו עצמו. אבל, החוקרים התעניינו במיוחד דווקא באותם רגעים בהם בן הזוג נעדר, כפי שקורה לעיתים קרובות בחיי היומיום.
למרות שבני הזוג היו לפעמים במקומות שונים, הם תעדו את הרגשות שלהם באותו מספר פעמים במדויק במהלך היום. בדרך זו, יכלו החוקרים לדעת אם אחד מבני הזוג דייק בהערכה כיצד השותף שלו הרגיש באותו רגע.
נתוני המחקר מראים שאנשים מבוגרים לא היו מיומנים כמו הצעירים בקריאת הבעות הפנים של בן או בת הזוג שלהם. כאשר שני בני הזוג היו נוכחים, ההערכות של האנשים המבוגרים היו אף גרועות יותר באופן עקבי לעומת עמיתיהם הצעירים. ממצאים אלו איששו את תוצאות משימת קריאת הבעות הפנים שנערכה במעבדה.
אבל, כאשר החוקרים בדקו רק את הרגעים שבהם בני הזוג הופרדו זה מזו, הבדלי הגיל נעלמו. במקרים אלה, גם המבוגרים וגם הצעירים היו טובים באותה מידה בהערכה כיצד מרגיש בן הזוג שלהם ברגע נתון.
ממצאים אלה מראים כי חלק מהתהליכים הקוגניטיביים שקשורים בהבנה ובאמפתיה לבן הזוג, נשארים יציבים ככל שאנחנו מתבגרים.
פענוח הבעות רגשיות עלול להיות קשה יותר עם הגיל, אבל השימוש בידע שיש למישהו על אדם מוכר לו, משמשת כאסטרטגיה אמינה למדי לכל אורך החיים. הנתונים מצביעים על כך שלהכיר את בן הזוג היקר, הוא משאב חשוב שזמין לאורך כל החיים. זוהי בשורה ממש טובה בהתחשב בכך שרובם המכריע של המחקרים מעידים על ירידה ביכולות רבות עם העלייה בגיל.
