טיפול באדם שהגיע למצב סיעודי הוא טיפול בהחלט מאתגר מכל הבחינות וגם מבחינה כלכלית. ישנן עלויות רבות ואפשרויות מגוונות לטיפול באדם סיעודי. גם המדינה יכולה לסייע בחלק מהמקרים אך הסיוע שלה הוא מזערי ולא ניתן להסתמך עליו. ובכלל איך מתמודדים עם האתגר הזה שלרוב נוחת עלינו ללא הכנה מראש. יש כמה גופים במדינה שמסייעים בדרכים מסוימות במצב זה, אך האחריות הראשונה והכבדה היא מוטלת על משפחתו של האשם הסיעודי.
איך נערכים בכלל למצב סיעודי?
כולם חשופים למצב סיעודי, ומשמעות הראשונה היא קטסטרופה כלכלית. הסכומים עבור זה מדי חודש הם מאוד גדולים כשהחולה זקוק לטיפול 24 שעות סביב השעון. לצערנו משרד הבריאות, ביטוח לאומי וגם משרד התמ”ת מעניקים הגנה מינימאלית ביותר ומטילים את מלוא האחריות הכלכלית על משפחתו של האדם הפרטי. קופות החולים גם הן מעניקות מענה חלקי ומזערי. מה שלמעשה אומר והמשמעות היא שמי שאין לו ביטוח סיעודי פרטי הוא למעשה אינו מוגן באופן מלא שכזה ויכול למצוא עצמו במצב כלכלי לא נעים.
המוסד לביטוח לאומי
ביטוח לאומי מעניק את גמלת הסיעוד למי שנמצא בגיל פרישה או במצב סיעודי ועונה להגדרה” זקוק לעזרה של אדם אחר בביצוע פעולות פשוטות”. גמלת הסיעוד מוענקת למי ששוהה אך ורק בבית שלו ולא הועבר למרכז סיעודי שכן אז הוא לא רשאי לקבל עזרה מביטוח לאומי. גמלת הסיעוד מוענקת בצורה של עזרת מטפל שמגיע אל המטופל. טיפול במרכז יום. אספקה של מוצרי ספיגה. לחצן מצוקה. שירותי כביסה, שירותי מזון וצרכים יומיומיים עבור המטופל ועוד.
משרד הבריאות
משרד הבריאות מסייע לחולים סיעודיים במימון אשפוזים במוסד סיעודי או תשושי נפש. הסיוע מותנה כאמור בהשתתפות של המשפחה, ונקבע בהתאם להכנסות של המשפחה או הקשיש. הסיוע ניתן רק במוסדות שהם ברישוי משרד הבריאות, או בהסכם מתאים בר תוקף עם משרד הבריאות.
קביעת השתתפות המשפחה במימון
כשקובעים את ההשתתפות של המשפחה באשפוז בודקים את ההכנסות של כל המשפחה ושל הקשיש עצמו. סך ההשתתפות של המועמד במימון הוא בין 32 אחוז מהגובה של קצבת הזקנה לזוג. המועמד גם משלם תשלום שנקרא דמי כניסה בגובה שיקבע. חשוב לציין שהתהליך של כל האישורים יכולים להימשך זמן מה וחשוב להיות סבלניים ולדעת שבסוף הדברים יסתדרו והמטופל יקבל את מה שהוא רשאי לקבל .