האחיות לבית כהן – מתגוררות ב'פאלאס להבים'

מַרי, דינה ויהודית  – דינה (יושבת מימין), מרי (משמאל), יהודית (עומדת),  ב'פאלאס להבים', 2022

דבר שכיח הוא למצוא שני בני משפחה אחת מתגוררים בבית דיור מוגן כלשהו; נדיר יותר למצוא שלושה מהם יחד. בביתנו ב'פאלאס להבים' אפשר למצוא שתי אחיות (אסתר ואמירה), אח ואחות (איתמר ואילת, יצחק ורות), גיסה וגיס (דניאלה ושלמה), וגם שני זוגות מחותנים (דבורה ולואיג'י עם תרצה ויחיאל; רבקה עם ביאנקה ויעקב). אך מעל הכול, 'פאלאס להבים' מתברך בשלוש אחיות בנות משפחה אחת: מרי קורקוס, דינה יצחק ויהודית סוסי – בנות למשפחת כהן. סיפור חייהן המרתק של שלוש האחיות משקף חיים מלאי תהפוכות, נדודים וחוויות. דרכיהן של השלוש לא נפרדו אף לאחר עליית המשפחה לארץ. כל אחת בנתה את ביתה תוך שמירת הקשרים המשפחתיים. לאחר יציאתן לגמלאות הגיעו השלוש, אחת בעקבות אחותה, ל'פאלאס להבים': הראשונה דינה, אחריה יהודית ולבסוף מרי.

מרי (1937), דינה (1939) ויהודית 1943) כהן נולדו בעיר ספאקס (Sfax), השנייה בגודלה בתוניס. העיר שוכנת על שפת מפרץ גאבס (Gabes) בים התיכון ויש בה את אחד הנמלים החשובים במדינה ומפעל תעשייתי לעיבוד פוספט.

משפחת כהן הייתה משפחה אמידה ומכובדת בעיר ספאקס. הסב היה הרב הראשי של הקהילה. האב, יליד ג'רבה (1909), היה רואה חשבון מצליח במפעל לייצור שמן זית. האם, ילידת ספאקס (1912), הייתה עקרת בית וטיפלה ב-12 ילדיה. מרי הייתה הרביעית במניין ילדי המשפחה, דינה – החמישית, ויהודית – השישית. הילדים כולם נולדו בבית בעזרת מיילדת, למעט יהודית שנולדה בבית חולים. המשפחה חיה ברווחה כלכלית בבית רחב מידות על חוף הים, שמרה בקפידה על מצוות הדת וחגגה את החגים היהודיים במפגשים משפחתיים. החיים הטובים כללו בילויים על שפת הים, נסיעות, תחרויות ושעשועים, חיים ללא דאגות כלכליות. באחת התחרויות שנערכה על שפת הים, מרי זכתה בתואר 'התינוק הכי בריא והכי יפה'. הפרס שקיבלה המשפחה: 500 פרנק ו-48 קופסאות חלב.

החיים הטובים של משפחת כהן נקטעו באחת עם פרוץ מלחמת העולם השנייה (1945-1939). בנובמבר 1942 הגרמנים פלשו לתוניס בניסיון לסיים מהר את הכיבוש, אך הותקפו ללא הפסקה על ידי בעלות הברית שכמעט הצליחו לגרשם מתוניס. מצב היהודים היה חמור, הם שילמו חובות כבדים, סבלו התפרצויות לבתי כנסת, אלימות, איומים והאשמות על שהם מסייעים לבעלות הברית. הגרמנים כבשו את ספאקס והקימו בה גטו יהודי, אילצו את היהודים לענוד טלאי צהוב ולקחו את הגברים לעבודות כפייה לפרוק כלי רכב צבאיים ולבנות מקלטים. הקהילה היהודית סבלה סבל רב, רבים נהרגו בהפגזות. במאי 1943 שיחררו בעלות הברית את תוניס מידי הגרמנים.

המלחמה גרמה לתפנית דרמטית בחיי משפחת כהן. בית המשפחה היה ממוקם מול בניין בית הספר שהוסב לבסיס בריטי צבאי, ובסמוך לבניין חברת החשמל, שתי נקודות אסטרטגיות אשר שימשו יעד להפגזות חוזרות ונשנות. באחת ההפגזות ברחו בני המשפחה בחופזה מן הבית מבלי לקחת איתם דבר, ותפסו מחסה בשוחות מתוך מחשבה שבתום ההפגזה יירגע המצב והם יוכלו לשוב הביתה. וכך אכן היה. אך כאשר שבו לביתם נחרדו לראות שהבית עם כל רכושם נחרב עד היסוד. בני המשפחה נותרו בחוסר כול, רק בגדיהם לעורם; ממשפחה מבוססת ומיוחסת הפכו לחסרי כול.