שאגת הארי, החיים בקפסולות בפאלאס
יְמֵי "שַׁאֲגַת הָאֲרִי" הֵבִיאוּ שִׁנּוּי לַשִּׁגְרָה,
וּבְפָאלָאס שֶׁלָּנוּ, מְצִיאוּת קְצָת אַחֶרֶת נוֹצְרָה.
אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִישִׁים דַּיָּרִים כְּבָר לֹא מִתְכַּנְּסִים בָּאוּלָם,
אֲבָל כָּל בִּנְיָן הָפַךְ לְמִשְׁפָּחָה, לְעוֹלָם וּמְלוֹאָם!
פַּעַם הָיִינוּ יוֹרְדִים לַחֲדַר הָאוֹכֶל בְּשִׂמְחָה,
עִם חִיּוּךְ, שִׂיחָה וְקִינּוּחַ בְּהַפְתָּעָה.
הַיּוֹם? זֶה כְּבָר סִפּוּר אַחֵר לְגַמְרֵי – חֲגִיגִי,
הָאוֹכֶל מַגִּיעַ אֵלֵינוּ… מַמָּשׁ עַד פֶּתַח הַדֶּלֶת, אִישִׁי וּפְרָטִי.
אֵין "מָה נִשְׁמָע" בַּתּוֹר הָאָרֹךְ לַסָּלָט,
אֵין וִכּוּחַ אִם הַמָּרָק רוֹתֵחַ אוֹ חַם רַק קְצָת.
אֲבָל בּוֹאוּ נוֹדֶה בָּאֱמֶת, יֵשׁ כָּאן יִתְרוֹן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַחְבִּיא:
אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל בְּפִיגָ'מָה וּבְנַעֲלֵי בַּיִת – וְזֶה תַּעֲנוּג אֲמִיתִּי!
גַּם הַקָּפִיטֶרְיָה שְׁקֵטָה לָהּ קְצָת בַּצַּד,
בְּלִי הָרַעַשׁ הַנָּעִים וְהַמֻּכָּר לְכָל אֶחָד.
בִּמְקוֹם "בּוֹאִי נֵשֵׁב לְקָפֶה וְעוּגָה" בַּלּוֹבִּי הַמְּפֹאָר,
מְטַפְּחִים חִבּוּר אִישִׁי וּשְׁכוּנָתִי, כָּזֶה שֶׁנִּשְׁאָר.
הַרְצָאוֹת לְ-450? זֶה כְּבָר לֹא בַּתַּפְרִיט,
עָבַרְנוּ לִסְטַיְל אִינְטִימִי, בְּגִישָׁה קְצָת יוֹתֵר אִישִׁית.
קַפְּסוּלוֹת קְטַנּוֹת בְּכָל בִּנְיָן, כְּמוֹ חוּג יוּקְרָתִי,
נִהְיִינוּ מֻמְחִים לְלוֹגִיסְטִיקָה – מַמָּשׁ מַדָּע מְדֻויָּק וּמָתֵמָטִי!
בַּשיעור סְּפּוֹרְט שֶׁל הַבִּנְייָן מְזִיזִים אֶת הַגּוּף בִּנְחִישׁוּת,
מְגַלִּים פִּתְאוֹם חֲבֵרִים חֲדָשִׁים, בְּלִי שׁוּם עַקְשָׁנוּת.
תְחוּשַׁת הַשַּׁיָּיכוּת וְהָרֵעוּת כָּאן פּוֹרַחַת כְּגִינָה,
וגִילִינוּ מֵחָדָשׁ אֶת הָעוֹצְמָה שֶׁבַּמִּילָה "נְתִינָה".
וּפָאלָאס שֶׁלָּנוּ? יוֹצְאִים מִגִּדְרָם בְּפיִנּוּקִים בְּלִי סוֹף,
עוּגוֹת מְתוּקוֹת וְחַלּוֹת לְשַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ טוֹב.
עֲצִיץ יָרֹק לְכָל דַּיָּר, לְהַרְחִיב אֶת הַלֵּב וְהַנּוֹף,
וְדוֹאֲגִים לְמַצַּב הָרוּחַ – מֵהַהַתְחָלָה וְעַד הַסּוֹף.
לִשְׁמִירָה עַל הַשֶּׁקֶט, גַּם לַגּוּף וְגַם לַנְּשָׁמָה,
יֵשׁ רִפּוּי בִּצְלִילִים וּנְשִׁימוֹת שֶׁמְּבִיאוֹת נֶחָמָה.
זוֹ מֵעֵין בּוּעָה מֻפְלָאָה, בַּמּוּבָן הֲכִי חִיּוּבִי שֶׁיֵּשׁ,
שֶׁבָּהּ כָּל שָׁכֵן הוּא עוֹגֶן, חָבֵר שֶׁבְּעֵת צָרָה לֹא יִתְייָאֵשׁ.
יֵשׁ קַבָּלוֹת שַׁבָּת בַּבִּנְייָנִים, עִם כַּוָּנָה וְחִבּוּר אֱנוֹשִׁי,
וְיֵשׁ מוֹרָה לִפְסַנְתֵּר שֶׁמַּזְמִינָה לְקוֹנְצֶרְט בֵּיתִי וּמְרַגֵּשׁ.
כִּי גַּם אִם הִתְרַחַקְנוּ קְצָת בַּכִּיסָּאוֹת וּבַמֶּרְחָקִים,
הִתְקָרַבְנוּ בַּלֵּב – וְזֶה הַסּוֹד שֶׁל הַחַיִּים הַחֲזָקִים.
אָז כְּשֶׁהָאֲרִי בַּחוּץ שׁוֹאֵג וְהַמִּבְצָע עוֹד נִמְשָׁךְ,
כָּאן בְּפָאלָאס הַקְּהִילָּה דּוֹאֶגֶת שֶׁאַף אֶחָד לֹא יִשָּׁכַח.
עִם הוּמוֹר, רֵעוּת וּבִטָּחוֹן שֶׁרַק הוֹלֵךְ וְגוֹבֵר,
נַעֲבֹר אֶת זֶה יַחַד, וּנְחַכֶּה לַטּוֹב שֶׁיּגיע מַהֵר!
מאת צבי הררי, דייר בפאלאס להבים
