דיירי להבים יצאו לטיול של שלושה ימים לנצרת בעמק יזרעאל.
התחלנו את הטיול במעיין חרוד – המעיין הנצחי של מערת גדעון זורם בתוך מערה נעימה בצלע הגלבוע. מערת גדעון, הנקראת על שמו של השופט המקראי, משמשת כמקום היסטורי שבו אסף השופט את לוחמיו לקרב נגד מדיני מזרח. מי המעיין זורמים בצורה נדיבה לתוך בריכת מים שקטה, וכאן הם יוצרים מראה מרהיב. פלגי המים המתקבלים ממעיין זה ממשיכים לשטוף את השטח הרחב של גן הלאומי, כשהם זורמים בצורה מרעננת ופורצת חיים. בעבר, המעיין שימש גם כמקור לנחל חרוד, ואף הועברו מיו לשתי טחנות קמח הנמצאות מחוץ לשטח הגן הלאומי. שרידי האמה מופיעים גם היום בתוך הגן, בעוד ששרידי הטחנות מוצאים מקום חוץ לשטחו. המשכנו לקלאבקרים בעין מודע, עין שוקק.
משם לבית לחם הגלילית לטיול בעקבות הטמפלרים – במאה ה-19 הקמו שני מושבות טמפלריות בארץ ישראל, 'ולדהיים' (היום אלוני אבא) ובית לחם הגלילית, על ידי קבוצת מתיישבים גרמנית הנודעת כטמפלרים. על פי אמונתם של הטמפלרים, תנועה משיחית שפועלה בדרום גרמניה, יש להתיישב בארץ הקודש כדי לקרב את הגאולה. בשנת 1906, החלו בני הדור השני של הטמפלרים שגרו בחיפה לחפש מקום חדש להתיישבות חקלאית ורכשו אדמות בעמק יזרעאל, ובנו את בית לחם הגלילית. במקום זה נולד, על פי מסורת, ישו. במקביל, הוקמה גם מושבה חקלאית נוספת, 'ולדהיים'.
הטמפלרים, היזמים הגדולים, השאירו אחריהם בתים יפים ומושבות חקלאיות ברוח האירופאית האהובה עליהם. המושבניקים שהתיישבו באותם יישובים בגליל התחתון ממשיכים את המסורת ומקימים יוזמות תיירותיות פרטיות. בטיולי טבע היסטוריים שהם מארגנים, המבקרים נכנסים לתוך ההיסטוריה העשירה של האזור ומגלים את שורשיו העמוקים של היישוב הציוני בארץ ישראל.
ועוד בנחל תבור, רכבלית של חיפה והמשך לאחמדים- העדה האחמדית היא פלג מוסלמי המטיף לנאורות, שלום ואהבה. השכונה כבאביר שבחיפה מהווה כיס חיוני של קהילת האחמדים בישראל. בשל חופש הדת והתרבות הגבוה שמאפיינים את ישראל, השכונה הופכת למרכז המרכזי של האחמדים במזרח התיכון בהם ניתן לשמור על אורח החיים ועל אמונתם באופן פתוח. בכך, השכונה כבאביר מהווה למעשה נקודת מפגש ומרכז תרבותי חשוב לכל קהילת האחמדים באזור המזרח התיכון.
